Saturday, June 13, 2009

So we have split / Leah Goldberg [translated]


To the same X., as a token of friendship.
To S., for loving this poem.

So we have split, thus well the anger lingers,
The fog between us as a wall.
The little drop remaining on my fingers,
Must be a raindrop, not a tear at all.

Our age is shamed by crying to a fault,
No one will cry for love that's coming to an end.
Both Judgement Day and Mercy's Nights we'll fend,
Indifferent and proud &emdash; tears won't fall.

So we have split, the street has yelled and cheered,
Some rush has thrust me forth, while all against,
Hung like a bridal veil, the fog appeared.
But why my heart is filled with joy unbased?
Perhaps &emdash in spite of all — it was a tear.

Translated by yours truly.

נפרדנו כך. היטב, היטב חרה לי.
הערפל בינינו כחומה.
זאת הטיפה שעל ידי נותרה לי
טיפת סגריר ודאי היא, לא דמעה.
לדור הזה הבכי הוא כלימה,
הוא לא יבכה על אהבה גוססת.
ביום הדין ובלילות החסד
אדיש וגא הוא לא יוריד דמעה.
נפרדנו כך הרחוב המה, המה.
דחפני איזה הלך, ומנגד
הערפל תלוי כהינומה.
מאין בלבי חדווה חוגגת?
אולי, בכל זאת, זו הייתה דמעה.


A link to a high-school level analysis of the poem.

No comments: