אהבה ראשונה / לאה גולדברג

א

כה חביבה וכה נלגעת
ומרחוק - כל כך קטנה
את שוב נשקפת לי מנגד,
אהבתי הראשונה

עיי מפלת, דם ואפר
שנים, שנים רובצות כתהום
בין חלומות של בית-הספר
ובגרותי כבדת היום.

האם עיני כלואות בצהר
התמוגגו בצפיה?
האם לך, יפה-התואר,
הוספתי נוי בהזיה

הלכבודך, הלכבודנו
הדליקו כל הערמונים
בימי תפרחת בגננו
נרות זקופים ולבנים?

והאני היא המבהלת
מעז של להט וצנה
עת כי יורדים פתותי-השלג
על נשיקתך האחרונה?

איכה בגרנו בינתים!
הגם אתה מאז תשא
צריבת השלג על שפתים
דמעת הכפור הנמסה?

ב

הערב בשדרה כחלחל אפר,
אחרית האור באמירים נוגעת
עוד מלבינים כבצלילות-הדעת
האמירים במעטה הכפור

עדת עורבים בלי חפזון המריאה
אילן ניער השלג ונעור.
לאט-לאט נפלו פתותי הצחור:
בשורת כוכב בדמדומי רקיע.

אזכר את צעדיך, עודך נער,
כל-כך קרובים: פסעת משמאלי
בתוך השלג בשדרה שלי
שעה קלה לפני סגירת השער

---

האין זה מוזר שעל אף האומללות והעליבות של אותה אהבה ישנה ו'לא-חשובה', היא מהדהדת עדיין בלבבות הקוראים? האם היא אמנם כל-כך לא חשובה? והלא היא בעצמה כתבה בפעם אחרת:

היום אני את ילדותך זוכרת
כאילו ראיתיה במו עין,
כאילו היא נמשכת בי עדין,
היא גזע לי, אהבתי - צמרת.

אני מרגיש קצת כמוה.

---

ידוע לי על שני ניסיונות להלחין שיר זה. אחד של "האחים והאחיות" (אף פעם לא שמעתי אותו), והשני של יסמין אבן שמופיע באוסף 'שרות לאה גולדברג', שעל אף האפקטים הקוליים המוזרים מביא ייצוג ראוי למילים.

---

בנימה יותר אישית (?), מתוך מרידה ב'בגרותי כבדת היום', אוסיף עוד שורה:
E benedetto ... le piaghe, ch'infino al cor mi vanno.

---

חידה למתקדמים - מה הקשר בין שורה זו בניב עתיק לבין השיר המצוטט לעיל?
מיקום: מעל קניגסברג (לפחות ברוחי)